ימי היעדרות מהעבודה לטיפול בילד עם מוגבלות — הזכויות שלכם מול המעסיק

החוק נותן להורה עובד של ילד עם מוגבלות שתי זכויות נפרדות שרוב ההורים לא מנצלים: ימי היעדרות (על חשבון ימי מחלה/חופשה), ושעות היעדרות בתשלום מלא — על חשבון המעסיק. ההבחנה בין השתיים היא הלב של העניין. במדריך: מה בדיוק מגיע בכל זכות, מתי מגיעה המכסה המורחבת, איך זה מתחלק בין שני הורים, ואיך מממשים מול מעסיק שמערים קשיים.

הזכות הראשונה: עד 18 (ואף 36) ימים בשנה

הזכות הבסיסית: עד 18 ימי היעדרות בשנה לצורך סיוע אישי לילד. הימים האלה נזקפים על חשבון ימי המחלה הצבורים או ימי החופשה — לפי בחירתכם. כלומר זו זכות להיעדר בלי לסכן את מקום העבודה, אך על חשבון מכסה קיימת.

ואפשר להכפיל — עד 18 ימים נוספים (סה"כ 36) באחד מהמצבים הבאים: בן/בת הזוג שכיר/ה ולא נעדר/ה מכוח אותה זכות; בן/בת הזוג עצמאי/ת שלא נעדר/ה מהעסק; אתם הורה יחיד; או שהילד בהחזקתכם הבלעדית. שווה לבדוק אם אתם עונים על אחד התנאים — זה מכפיל את המכסה.

הזכות השנייה: 52 שעות בשנה בלי ניכוי שכר

וזו הזכות שהכי הרבה הורים מפספסים, כי היא נפרדת לגמרי מהימים: בנוסף ל-18/36 הימים, מגיעות עד 52 שעות היעדרות בשנה בלי ניכוי מהשכר — כלומר על חשבון המעסיק, לא על חשבונכם — להורה עם ותק של שנה לפחות. בהתקיים תנאי המכסה המורחבת (כמו למעלה) — עד 104 שעות. לפי דף משרד הבריאות, הזכות עומדת לכל אחד מההורים — עד 104 שעות לתא המשפחתי.

ונקודה שמפתיעה רבים: הזכות חלה לגבי ילד עם מוגבלות ללא מגבלת גיל — כלומר היא נמשכת גם כשהילד כבר בגיר. גיל 18 אינו 'מפסיק' את הזכות הזו.

איך מממשים מול המעסיק

המימוש פשוט יחסית: מודיעים למעסיק ומגישים אישור רפואי (מרופא ילדים או מרופא בתחום המוגבלות) המעיד שהילד נזקק לסיוע אישי. במכסה המורחבת (36 ימים / 104 שעות) נדרשת בנוסף הצהרה בכתב על מצב בן/בת הזוג. כדאי לשמור עותק של כל מה שהגשתם.

ומה אם המעסיק מסרב? אלה זכויות מכוח חוק, לא טובות. פנו לאגף אכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה; ואם הפגיעה היא על רקע המוגבלות של הילד — אפשר לפנות גם לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לעיתים עצם הידיעה שאתם מכירים את הזכות פותרת את העניין.