ערב שנת הלימודים: סקר אימהות לילדי חינוך מיוחד מצביע על משבר עמוק

ערב פתיחת שנת הלימודים פורסמו ממצאיו של סקר חדש בקרב אימהות לילדים בחינוך המיוחד, המצייר תמונה קשה של ההתנהלות מול מערכת החינוך. יותר מתשע מכל עשר משיבות מרגישות שהאחריות לדאוג שילדן יקבל את הזכויות המגיעות לו מוטלת בפועל עליהן ולא על המערכת, ורבות מדווחות על פגיעה בפרנסה ועל הוצאות פרטיות שנועדו להשלים שירותים וטיפולים שלא ניתנו.

מי ערך את הסקר — וכיצד יש לקרוא אותו

את הסקר ערך מטה ההורים להבטחת עתידם של ילדים מיוחדים, התארגנות חדשה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. לפי עורכי הסקר, השאלון הופץ באופן אינטרנטי לאימהות לילדים בחינוך המיוחד מרחבי הארץ, ו-239 אימהות השיבו עליו. חשוב להדגיש: הסקר אינו מבוסס על מדגם מייצג של כלל ההורים לילדים בחינוך המיוחד בישראל, ולכן אין להסיק מתוצאותיו על כלל האוכלוסייה. מספר המשיבות אף השתנה מעט בין השאלות. עם זאת, התשובות מספקות תמונת מצב של הקשיים שעליהם מדווחות אימהות רבות בהתנהלות מול המערכת.

“האחריות מוטלת עלינו, לא על המערכת”

הממצא הבולט ביותר נוגע לשאלה מי אחראי בפועל למימוש זכויות הילדים. 91.2% מהמשיבות אמרו כי הן מרגישות במידה רבה או רבה מאוד שהאחריות לדאוג שילדן יקבל את המענים המגיעים לו על פי חוק מוטלת עליהן ולא על המערכת — 66.8% השיבו “במידה רבה מאוד” ו-24.4% “במידה רבה”.

גם הציפיות לקראת שנת הלימודים הקרובה אינן אופטימיות. 75.8% מהמשיבות מעריכות כי יידרשו להשקיע במידה רבה או רבה מאוד זמן ומאמץ במאבק על זכויות, התאמות ושירותים שהילד זכאי להם אך המערכת אינה מספקת. נתון נוסף מצביע על עומק השחיקה: 78.1% אמרו שהתנהלות מערכת החינוך סביב צורכי ילדן גרמה להן, במידה רבה או רבה מאוד, לרצות “לוותר או לשחרר”.

המחיר התעסוקתי: פגיעה בפרנסה ובקריירה

למאבק מול המערכת יש, לפי המשיבות, מחיר תעסוקתי כבד. 67.7% אמרו שהצורך להיאבק על זכויות ילדן מול מערכת החינוך פוגע במידה רבה או רבה מאוד ביכולת שלהן לעבוד ולהתפרנס — 37.4% השיבו “במידה רבה מאוד” ו-30.3% “במידה רבה”. בשאלה נוספת, על השפעת העומס הביורוקרטי הכרוך בטיפול בילד, השיבו 81.8% כי הוא פגע בקריירה שלהן במידה רבה או רבה מאוד, וכמעט מחצית מהמשיבות — 49.6% — בחרו באפשרות “במידה רבה מאוד”.

משלמות מכיסן

המחיר אינו מסתכם בזמן העבודה שאובד. 61.9% מהמשיבות דיווחו כי הן משלמות באופן פרטי וקבוע, או נדרשות להוסיף כסף, עבור טיפולים, שיעורים או שירותי סיוע שהמערכת הציבורית הייתה אמורה — לתפיסתן — לספק בהתאם לאבחנת הילד ולסוג המסגרת. 22.2% נוספות השיבו שהן נאלצות לעשות זאת מדי פעם, ורק 15.9% השיבו שלא.

על שאלה בדבר גובה ההוצאה החודשית השיבו 212 אימהות. מתוכן, 69.4% דיווחו על הוצאה של יותר מ-1,000 שקלים בחודש: 28.8% מוציאות בין 1,001 ל-2,000 שקלים ו-40.6% מוציאות יותר מ-2,000 שקלים. 22.6% דיווחו על הוצאה של 501 עד 1,000 שקלים, ו-8% על הוצאה של עד 500 שקלים.

מגיעות ל-1 בספטמבר בחשש

הסקר בדק גם מה מטריד את האימהות לקראת פתיחת שנת הלימודים, בשאלה שבה ניתן היה לבחור יותר מתשובה אחת. בראש הרשימה נמצא הרכב ומספר אנשי הצוות במסגרת של הילד, שסומן על ידי 73.2% מהמשיבות. 62.3% חוששות מטיפולים שלא יינתנו, 55.6% מהתאמות שלא יינתנו, 53.6% ממחסור בכוח אדם, ו-46% סימנו את הביורוקרטיה והמאבק מול המערכת כאחד החששות. כאשר נשאלו כיצד הן מרגישות לקראת 1 בספטמבר, 69.7% מהמשיבות בחרו בתשובה “בחשש רב”, לעומת 30.3% שהשיבו “בלב שמח”.

“הורים הם לא חברת כוח אדם לסייעות”

במטה ההורים אומרים כי המציאות שאותה מתארות המשיבות מחייבת שינוי בדרך שבה המדינה מתייחסת למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. בין היתר הם קוראים להפחתה משמעותית של הביורוקרטיה הכרוכה במיצוי זכויות, וליישום מסקנות ועדת שפירא — ובהן הקטנת הכיתות ל-19 תלמידים. לדבריהם, הגידול במספר הילדים המאובחנים והזכאים לשירותי חינוך מיוחד הוא עובדה קיימת, ובעוד שהמדינה רואה בכך נטל תקציבי, הם רואים בכך מערכות ציבוריות שמתאימות לפחות ופחות מאזרחיהן.

“הורים הם לא חברת כוח אדם לסייעות. הם עסוקים בלגדל ילדים עם צרכים מיוחדים בהורות מורכבת. מלאכת התכנון המרכזי של צורכי מערכת החינוך, כך שכל ילד יקבל את זכויותיו על פי חוק, היא של המדינה.”

מתוך דברי מטה ההורים להבטחת עתידם של ילדים מיוחדים

“כך נשרפו ימי הפרנסה של חודש ספטמבר”

אחת ממייסדות המטה היא אשת התקשורת הכלכלית אתי אפללו, שפירסמה לאחרונה ספר המתאר את השנה הראשונה שלאחר אבחון בנה ואת מפגש משפחתה עם מערכות החינוך, הבריאות והרווחה. בספר היא מתארת, בין היתר, פתיחה של שנת לימודים שבה הגיעה עם בנה לגן וגילתה שלא שובצה לו סייעת. לדבריה, בשיחה עם אגף החינוך נאמר לה כי חסרות במערכת עשרות סייעות, ואם היא מכירה מישהי שרוצה בתפקיד — שתביא אותה. את המחיר שמשלמים ההורים כשהמערכת אינה מספקת את כוח האדם הנדרש היא מסכמת במשפט קצר: כך, היא כותבת, נשרפו ימי הפרנסה של חודש ספטמבר.

מקור: על פי דיווח של מערכת שווים, 27 באוגוסט 2026, המבוסס על סקר שערך מטה ההורים להבטחת עתידם של ילדים מיוחדים.