בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל תביעה ייצוגית שהגיש אייל רוזנצוויג נגד עיריית טירת כרמל, וקבע כי העירייה לא עמדה בחובתה להנגיש את תחנות האוטובוס ואת דרכי הגישה אליהן לאנשים עם מוגבלות. בפסק הדין חויבה העירייה להשלים את כל עבודות ההנגשה בתוך 12 חודשים ולשלם פיצוי כולל של כ-1.088 מיליון שקל.
“איים של נגישות”
רוזנצוויג, המתנייד בכיסא גלגלים חשמלי, טען כי אף שבחלק מהתחנות בוצעו עבודות הנגשה, במקרים רבים לא הונגשו המדרכות, מעברי החצייה ודרכי הגישה אליהן — כך שנוצרו למעשה “איים של נגישות”: תחנות נגישות שאי אפשר להגיע אליהן באופן עצמאי. במהלך ההליך הוגשו חוות דעת מקצועיות ונערך סיור משותף בתחנות, ומומחי הנגישות מצאו ליקויים משמעותיים בעשרות תחנות — ובהם היעדר הנמכת מדרכות, מכשולים בדרך, מעברים צרים וליקויים ברחבות ההמתנה.
“אין משמעות לתחנה נגישה אם אי אפשר להגיע אליה”
השופט רון סוקול קבע כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב את הרשויות המקומיות להנגיש לא רק את תחנת האוטובוס עצמה, אלא גם את הדרך אליה — החל מנקודת הגישה הקרובה ביותר, כמו מעבר חצייה או צומת. “אין משמעות לתחנה נגישה אם אדם המתנייד בכיסא גלגלים אינו יכול להגיע אליה בבטחה”, הדגיש. העירייה טענה כי עמדה בדרישות החוק וכי מקור חובת ההנגשה שונה מזה שטען התובע, אך השופט דחה עמדה זו וקבע כי החובה להנגיש את דרכי הגישה נובעת מהחוק ומהתקנות שהותקנו מכוחו, ואין לפרשו באופן שמצמצם את זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתמש בתחבורה הציבורית באופן עצמאי ושוויוני.
המשמעות המעשית
בית המשפט הורה לעירייה להשלים את כל עבודות ההנגשה בתוך שנה, בהתאם לתקן הנגישות המעודכן, ולמנות מומחה נגישות שיפקח על הביצוע וידווח לבית המשפט על התקדמותו. עוד חויבה העירייה בפיצוי כולל של כ-1.088 מיליון שקל — סכום שלא יחולק לחברי הקבוצה באופן אישי, אלא יועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו בתובענות ייצוגיות, שתייעד אותו לפרויקטים בתחום הנגשת המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות.
מקור: על פי כתבה באתר שווים, 6 באוגוסט 2026.
