עמותת איל”ן, בית איזי שפירא וקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים הגישו עתירה לבג”ץ שנועדה לחייב את המדינה לאפשר הסעה לילדים עם מוגבלות פיזית בסיום היום — לאחר שהיו במסגרות המשך כמו מועדונית, צהרון או הארכת יום הלימודים. כיום זכאים להסעה כזו רק ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וילדים עם בעיות התנהגות קשות, והתוצאה היא שילדים עם מוגבלות פיזית אינם יכולים להשתתף בצהרונים אלא אם הוריהם מסיעים אותם בעצמם.
זכאים להסעה — אך לא מהצהרון
לפי החוק, ילדים עם מוגבלות זכאים להסעה למסגרת הלימודית ובחזרה לביתם, במימון משרד החינוך והרשות המקומית. אולם כאשר ההורים מבקשים לאחר את שעת ההסעה חזרה כדי שהילד יישאר גם בצהרון — גם אם הצהרון מתקיים באותו מוסד שבו הוא לומד — משרד החינוך מסרב. לדברי העותרים מדובר במאות ילדים ברחבי הארץ.
“מדובר במאות ילדים בכל הארץ, ואני לא מבינה איך לא מאשרים את זה”, אומרת עו”ד דקלה סיתי מאיר, יועצת משפטית וסמנכ”לית מדיניות בעמותת איל”ן. לדבריה, במשך שנים פנתה העמותה לכל הגורמים — משרד החינוך, מחלקת ההסעות ומנכ”ל משרד הרווחה — וכולם הסכימו שהדרישה מוצדקת, ומדובר בתקציב לא גדול, אך הבקשה לא אושרה עד שלא נותרה ברירה אלא לעתור.
“פוגע בשגרה של כל המשפחה”
המשמעות בפועל, מתארים העותרים, היא שהילד חוזר הביתה מוקדם יותר וההורים נאלצים לעזוב את מקום העבודה באמצע היום. “ילד ללא מוגבלות יכול לחזור הביתה ולהסתדר; ילד עם מוגבלות פיזית צריך שיהיה איתו מישהו”, מסבירה סיתי מאיר. מעבר לכך, לטענת העותרים, ילד שחוזר מוקדם מפסיד חוגים והעשרות בהמשך היום, ונוצרים פערים חברתיים המקשים עוד יותר על השתלבותו.
הארגונים דורשים לצרף את הילדים למערך ההסעות הקיים, כך שבמקום לצאת בתום יום הלימודים הרגיל ייצא הילד בסיום מסגרת ההמשך. לדבריהם, בטרם העתירה נאמר להם כי יידרש אישור של כלל ההורים במסלול ההסעה לאיחור שעת היציאה — וכי די בהתנגדות של הורה אחד כדי לסכל את ההסדר.
“ניסיתי בכל מקום אפשרי, אבל אף אחד לא רצה לאשר, והייתה תקופה של כמעט חודש שבה הוא לא היה במועדונית כי לא היה מי שיחזיר אותו. אני רק רוצה שהבן שלי יהיה עם כל החברים שלו — לא באמת חשוב מי יתקצב את זה.”
רינת עיני, אמו של כפיר
כפיר עיני מהרצליה, ילד המתמודד עם פגיעה גנטית נדירה, עולה בשנה הקרובה לכיתה ד’ ולומד בבית איזי שפירא ברעננה. בשלוש השנים האחרונות נאלצה אמו לא פעם להחזירו מהצהרון בעצמה כדי שלא יפסיד אותו. לדבריה, בשנים האחרונות ניסתה העירייה לסייע וצירפה אותו להסעות שיצאו מרעננה להרצליה, אך היו תקופות שבהן נאלצו ההורים לצאת מוקדם מהעבודה כדי לאסוף אותו.
“אפליה מובנית בין סוגי מוגבלויות”
את העתירה הגישו הארגונים באמצעות משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, בהתנדבות (פרו-בונו). עו”ד ולרי זלכה, מנהלת מחלקת המדיניות בבית איזי שפירא, טוענת כי ההפרדה שיצרה המדינה ופיצול האחריות בין החינוך לרווחה פוגעים ביכולת הילדים והמשפחה להשתלב במסגרות, וקוראת להסדיר “הסעה שנייה גמישה”. עו”ד רויטל לן כהן מקואליציית ההורים מוסיפה כי המדינה מייצרת אפליה מובנית בין סוגי מוגבלויות, וכי הזכות לשירותי חינוך מיוחדים — ובהם הסעה מהבית וחזרה אליו — הוכרה כזכות בעלת מעמד חוקתי שחובת המדינה לממן.
תגובת המשרדים
ממשרד החינוך נמסר כי הסוגיה מצויה בהליך משפטי, וכי במקביל מתקיימת עבודת מטה משותפת של משרדי החינוך, הרווחה והאוצר והפרקליטות לבחינתה ולגיבוש מענה, וכי עמדת המדינה תוגש לבית המשפט. ממשרד הרווחה נמסר כי הוא מכיר בחשיבות הסוגיה ושותף לעבודת המטה לקידום מענה בנושא.
מקור: על פי כתבה של גיא וקנין באתר שווים, 28 ביולי 2026.
