משבוע הבא: אלפי ילדים נוספים יאבדו את ההחזרים על טיפולי התפתחות פרטיים

הפעימה השנייה של הרפורמה בהתפתחות הילד של משרד הבריאות תיכנס לתוקף בתחילת שבוע הבא (1 באוגוסט). המשמעות: ילדים חדשים מעל גיל 6, שאינם מאובחנים באוטיזם או במחלה סומטית ואינם מתגוררים באזורים שהוחרגו בשל מחסור בתשתיות, לא יהיו זכאים עוד להחזרים עבור טיפולי התפתחות פרטיים, ויידרשו לקבל אותם במסגרת המערכת הציבורית בלבד.

חשוב להדגיש כי מדובר בילדים חדשים בלבד — כלומר ילדים שטרם החלו לקבל טיפולים במסגרת מנגנון ההחזרים. ילדים שכבר קיבלו טיפולים לפני כניסת השלב לתוקף אינם מושפעים מהשינוי בשלב זה.

מי מוחרג בשלב הנוכחי

ברפורמה משתמש משרד הבריאות במונח “ילדים סומטיים”, המתייחס לילדים עם מצבים רפואיים גופניים מורכבים המשפיעים על התפתחותם — למשל לאחר פגיעה נוירולוגית, מחלות גנטיות, מחלות שריר או שיתוק מוחין. ילדים אלה, יחד עם ילדים על הרצף האוטיסטי, הוחרגו מהפעימה הנוכחית וייכללו בשלבים מאוחרים יותר של הרפורמה.

מטרת הרפורמה, לפי משרד הבריאות, היא להעביר בהדרגה את טיפולי התפתחות הילד מהשוק הפרטי למערכת הציבורית, כדי לצמצם את ההוצאה הכספית של ההורים ולחזק את השירות הציבורי. אולם הורים, מטפלים וארגוני זכויות טוענים כי בפועל קופות החולים עדיין אינן ערוכות לקלוט את היקף המטופלים — וכי ביטול ההחזרים עלול להותיר ילדים רבים ללא טיפול בזמן.

זמני המתנה של חודשים — ולעיתים שנה ויותר

הביקורת מגיעה על רקע נתונים שמשרד הבריאות עצמו פירסם במרץ. בשירותי בריאות כללית, הגדולה בקופות, עמד זמן ההמתנה הממוצע לקלינאית תקשורת על כמעט שמונה חודשים, ו-83% מהילדים המתינו יותר משלושה חודשים; בדרום ההמתנה כבר עלתה על עשרה חודשים בממוצע. בריפוי בעיסוק עמד זמן ההמתנה הממוצע על כשישה חודשים וחצי, ובאזור אילת על עשרה חודשים. ההמתנה לפסיכולוג עמדה על יותר משבעה חודשים בממוצע, ובמרכז כמעט שנה. גם לרופא התפתחותי, שבלעדיו לא ניתן להשלים אבחון, נאלצו משפחות להמתין בממוצע כשלושה חודשים, ובאילת כחמישה.

“כל ילד שני כמעט מחכה לטיפול או לאבחון. המדינה פשוט יורה לעצמה ברגליים — ככל שילדים שזקוקים לטיפול לא יקבלו אותו, מצבם יידרדר, והמדינה תשלם על כך בעתיד בקצבאות ובעלויות נוספות.”

שרונה שליו, מנכ”לית עמותת שליו וממגישות העתירה לבג”ץ

לדברי שליו, זמני ההמתנה רק התארכו מאז הפעימה הראשונה, והם מגיעים כיום לשנה ואף לשנה וחצי — גם לאבחונים, לא רק לטיפולים. “ילד שלא מאובחן בזמן גם לא מקבל את הזכויות שמגיעות לו”, היא מוסיפה. לדבריה, אחת הבעיות המרכזיות היא המחסור באנשי מקצוע, על רקע שכר שעתי נמוך במיוחד שמציעות הקופות, שבגללו מעט מטפלות מוכנות להצטרף למערכת הציבורית. לטענתה הפגיעה נמשכת גם אל העתיד: באוניברסיטאות כבר מתקשים לפתוח כיתות ללימודי מקצועות הבריאות, משום שצעירים אינם רוצים ללמוד מקצוע שאלה תנאי ההעסקה בו.

עתירה לבג”ץ ותגובת המדינה

עו”ד גיא אקוקה, יו”ר ארגון זכויות נכים וממגישי העתירה, מזהיר מפני החרפת העומסים — במיוחד לאחר החלטת משרד הביטחון להרחיב את האפשרות של נכי צה”ל לקבל טיפולים דרך הקופות. לטענתו יש להקפיא את הרפורמה עד שהמערכת הציבורית תוכל לתת מענה, כפי שכבר נדחתה בעבר כדי להיערך אליה. הוא מוסיף כי בחלק מהמקרים הורים אף מתבקשים שלא להצטרף לרשימות ההמתנה, “כי הן ארוכות מדי”. בעקבות הטענות הוגשה עתירה לבג”ץ בדרישה להקפיא את הרפורמה; תגובת המדינה, שנדחתה לבקשת שר הבריאות, אמורה להיות מוגשת עד 30 ביולי. ממשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.

שלבי הרפורמה

• פברואר 2026: בוטלו ההחזרים לילדים חדשים עד גיל 6 שאינם על הרצף האוטיסטי או עם מחלה סומטית (למעט אזורים שהוחרגו).
• אוגוסט 2026: מתווספים ילדים חדשים מעל גיל 6 באותם תנאים.
• ינואר 2027: יבוטלו ההחזרים לילדים חדשים עם אוטיזם או מחלה סומטית עד גיל 6.
• ינואר 2028: יבוטלו ההחזרים לילדים חדשים עם אוטיזם או מחלה סומטית מעל גיל 6.
• ינואר 2030: יושלם יישום הרפורמה ומנגנון ההחזרים יבוטל גם עבור יתר המטופלים.

מקור: על פי כתבה של גיא וקנין באתר שווים, 27 ביולי 2026.