“נשארנו לבד”: כ-70% מהילדים המחלימים מסרטן אינם מקבלים בזמן את טיפולי השיקום

כ-400 ילדים מאובחנים בסרטן מדי שנה, ואחרי שהחלימו הם זקוקים לשיקום ממושך — אך לפי סקר חדש כ-70% אינם מקבלים אותו בזמן בשל מחסור במטפלים ותורים. המשפחות נותרות לבדן מול מערכת מפוצלת, זמני המתנה ארוכים ומרחקים גדולים.
מיטת אשפוז ילדים ריקה עם דובון ועמוד עירוי — תום הטיפול ותחילת מסע השיקום (אילוסטרציה)

כ-400 ילדים מאובחנים מדי שנה בישראל במחלת הסרטן. לאחר סיום הטיפולים במחלה — הקרנות, כימותרפיה, ניתוחים, תרופות ביולוגיות והשתלות מח עצם — רבים מהם זקוקים במשך חודשים ואף שנים לטיפולי שיקום חיוניים בתחומים המוטוריים, הגופניים, הנוירולוגיים והנפשיים-רגשיים. אלא שמנתונים חדשים עולה כי חלק ניכר מהם אינם מקבלים את השיקום הזה בזמן — ולעיתים כלל לא.

הנתונים: כ-70% ללא תור זמין

על פי סקר של עמותת “גדולים מהחיים”, העמותה למען איכות החיים לילדים חולי סרטן, כ-70% מההורים מעידים שאין תורים זמינים לטיפולי השיקום של ילדיהם, בשל מחסור במטפלים בקופות החולים. חלק מההורים נאלצים להסיע את ילדיהם החולים לקליניקות המרוחקות יותר מ-65 ק”מ ממקום מגוריהם, ו-17% מההורים העידו כי התייאשו מלהזמין תורים כלל. בסקר, שנערך בינואר, השתתפו כ-150 הורים לילדים שטופלו בבתי החולים ברחבי הארץ.

מהנתונים עולה כי אצל כ-70% מהילדים נמשכו הטיפולים בבתי החולים בין חצי שנה לשנתיים, וכי מרבית הגידולים היו בראש (31%), בדם (26%) ובעצמות או בשרירים (כ-23%). 55% מההורים דיווחו כי התור לשיקום נקבע רק כעבור חודשיים, ו-78% העידו כי טיפולי השיקום היוו נטל על המשפחה — עד כדי כך שכ-4% נאלצו להפסיק את השיקום כליל. עם זאת, כ-75% מההורים ציינו כי לשיקום הייתה השפעה טובה עד טובה מאוד על הילד המחלים.

“אין גורם אחד שמתכלל את השיקום”

נורית אמיתי-גופן מרחובות, אמו של רן — שטופל בגידול ממאיר בראש לפני כעשור וכיום הוא בן 15 — מספרת כי הרופאה האונקולוגית הזהירה אותם עוד בסיום הטיפולים ש”רוב הילדים נשארים לבד”. עשור אחר כך, היא אומרת, המשמעות ברורה: פגיעה בשמיעה, עיבוד נתונים איטי, קושי בשליפת מילים ובמעקב אחר שיחה, ומסורבלות גופנית — ובעקבותיהם בדידות רבה.

“למרות שכל הקשיים הצפויים ידועים לכול, לא קיים היום גורם רפואי שמתכלל את טיפולי השיקום הדרושים. כל הורה נותר לבדו במערכה, וצריך בעצמו לגלות איזה טיפול עשוי להתאים לילד שלו.”

נורית אמיתי-גופן, אם לילד שהחלים מגידול בראש

מיטל, אמה של נויה בת ה-15 מדרום הארץ, שאובחנה במאי 2025 בלימפומה מסוג הודג’קין וסיימה כימותרפיה באוקטובר, מתארת כי סיום הטיפול אינו סוף הדרך אלא תחילתו של שלב מורכב של שיקום פיזי ונפשי. לדבריה, התמיכה הכלכלית והנפשית בשלב זה חיונית להמשך ההתקדמות ולחזרה למסלול חיים נורמטיבי, ועמותת “גדולים מהחיים” היא היחידה שממשיכה ללוות את המשפחות גם שנתיים לאחר ההחלמה.

העמותה: “להרחיב את מושג ההחלמה”

אפרת ליכטמן, מנכ”לית “גדולים מהחיים”, מסבירה כי לצד ההתאוששות הפיזית מתמודדים ילדים רבים עם קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים שנמשכים שנים לאחר ההחלמה הרפואית. ההורים, לדבריה, מתמודדים עם מערכת מפוצלת וללא כתובת אחת המלווה את תהליך השיקום, עם זמני המתנה ארוכים, עם עלויות כבדות ועם מחסור במענים מותאמים לצורכיהם הייחודיים של מחלימי סרטן צעירים. לטענתה, הנתונים מחייבים את מערכות הבריאות והחינוך ואת מקבלי ההחלטות “להרחיב את ההסתכלות על מושג ההחלמה” — שכן הצלחה אמיתית נמדדת גם ביכולת להחזיר לילדים את החיים עצמם.

תגובת משרד הבריאות

ממשרד הבריאות נמסר כי הוא מפעיל תוכנית שיקום לאומית בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, הכוללת גם שיקום ילדים. במסגרתה, כך נמסר, מורחבות מיטות השיקום ברחבי הארץ, נפתחים שני בתי חולים חדשים לשיקום — בהדסה הר הצופים בירושלים ובפוריה שבצפון — ומוקמים מרכזי שיקום יום, לצד השקעה בכוח אדם: תקני התמחות ברפואת שיקום, מלגות להכשרת פסיכולוגים שיקומיים, הסכמי שכר ייעודיים והרחבת מספר הסטודנטים במקצועות הבריאות.

מקור: על פי כתבה באתר ישראל היום, 25 ביולי 2026.

שיתוף:

תגובות

הוספת תגובה

רוצים להגיב? הצטרפו כחברי שותפים — חינם

הצטרפות לקהילה ›כבר חברים? התחברו