שלוש מוסדות מחקר ורפואה מובילים בארצות הברית — מכון ברוד, בית החולים לילדים בבוסטון ומעבדת ג’קסון — הכריזו על הקמת מרכז חדש שמטרתו לפתח טיפולים גנטיים למחלות נדירות ונדירות-במיוחד בילדים, ובעיקר: להפוך אותם מ”נס” חד-פעמי לתהליך רפואי מסודר שאפשר לחזור עליו שוב ושוב. המרכז, ששמו Center for Therapeutic Genetics (בקיצור CTG), נמצא כרגע בשלב הקמה בלבד ואינו קולט מטופלים — אך הוא מסמן כיוון שעשוי לשנות בעתיד את התמונה עבור משפחות שילדן חולה במחלה גנטית שאין לה כיום מענה.
לפי הנתונים שהציגו המקימים, כ-350 עד 400 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים עם אחת מכ-8,000 מחלות נדירות. הילדים נפגעים באופן לא-פרופורציונלי, רבות מהמחלות מתקדמות, מסכנות חיים או מובילות למוגבלות קשה — ובכל זאת, לפחות מ-1 מכל 20 מחלות כאלה יש טיפול מאושר.
למה הפיתוח הרגיל לא מתאים למחלה נדירה
פיתוח תרופה בדרך המקובלת אורך שנים רבות ועולה מאות מיליוני דולרים. המודל הזה תוכנן עבור מחלות שפוגעות באוכלוסיות גדולות — לא עבור מחלות נדירות ונדירות-במיוחד, שכל אחת מהן עשויה לפגוע במספר קטן מאוד של אנשים, לעיתים בודדים. התוצאה היא ש”עולם התרופות” פשוט אינו בנוי כלכלית כדי להגיע אל הילדים האלה.
הפריצה שעליה מהמרים מקימי המרכז מגיעה מתחום עריכת הגנום. טכנולוגיות חדשות של “עריכת בסיסים” (base editing) ו”עריכת פריים” (prime editing) מאפשרות להתאים תרופה למוטציה המדויקת שגורמת למחלה של ילד מסוים. לפי המקימים, גישות מסוג זה כבר שימשו לטיפול ביותר מ-200 מטופלים ברחבי העולם.
המודל החדש: “פלטפורמה” משותפת במקום התחלה מאפס
הרעיון המרכזי של CTG הוא אסטרטגיית פלטפורמה. כלים לתכנון הטיפול, מודלים של מחלות, תהליכי ייצור, נתוני בטיחות ופרוטוקולים קליניים שפותחו עבור מחלה אחת — יְשׁוּתָפוּ ויוחלו על תוכניות טיפול למחלות אחרות. במקום שכל צוות מחקר יתחיל כל פעם מאפס, נבנית תשתית מדעית ורגולטורית שמטרתה להפוך את הרפואה הגנטית למהירה יותר, בטוחה יותר, זולה יותר ונגישה יותר למטופלים. המרכז מצהיר שישאף להתרחב ולצרף אליו מוסדות ושותפים נוספים עם הזמן.
“אנחנו מקבלים מדי שבוע פניות מהורים שמבקשים עזרה: האם אפשר לעשות לילד שלנו את מה שכבר נעשה עבור ילדים אחרים שקיבלו טיפול? התשובה הכנה כיום היא לרוב ‘עדיין לא’ — ולעיתים קרובות לא מפני שהמדע לא קיים, אלא מפני שעדיין אין לנו את התשתית להביא את הטיפולים האלה למטופלים רבים. CTG הוא ההתחייבות שלנו לסגור את הפער הזה, כך שבסופו של דבר לכל משפחה שזקוקה לטיפול כזה יהיה מסלול.”
דיוויד ליו, מכון ברוד, ממציא טכנולוגיות עריכת הבסיסים והפריים
על מה זה מבוסס: תקדימים שכבר קרו
המרכז אינו נשען על הבטחות בלבד, אלא על מקרים שכבר התרחשו. עוד ב-2018, צוות בראשות טימותי יו מבית החולים לילדים בבוסטון — כיום ממקימי CTG — פיתח תרופה מותאמת אישית לילדה עם מחלה נוירולוגית מתנוונת. זו הייתה הפעם הראשונה בעולם שבה פותחה תרופה שנתפרה למוטציה הספציפית של מטופל יחיד.
לאחרונה, צוות מאוניברסיטת פנסילבניה ומבית החולים לילדים בפילדלפיה טיפל בתינוק עם מחלה מטבולית קשה, באמצעות תרופת עריכת-גנים שנבנתה במיוחד עבור המוטציה של אותו תינוק. הטיפול הזה — שסוקר בעבר גם באתר שותפים — התבסס על טכנולוגיית עריכת הבסיסים שפיתח דיוויד ליו במעבדתו במכון ברוד. אלה בדיוק סוג ההצלחות שהמרכז החדש רוצה להפוך משגרה נדירה למהלך חוזר ונשנה.
מה כבר קיים — ומה עוד רחוק
אחת התוכניות הראשונות של המרכז תעסוק בפיתוח טיפולי עריכת-גנים מדויקים לילדים עם צורות נדירות של אפילפסיה גנטית. המאמץ הזה נתמך במענק של עד 34.5 מיליון דולר מתוכנית ARPA-H האמריקאית. במקביל, מקימי המרכז מדגישים שכדי להביא טיפולים כאלה למטופלים בפועל יידרשו גם מסגרות רגולטוריות ומסגרות מימון חדשות — כאלה שמתאימות לתרופה שמעצם טבעה מיוצרת עבור מטופל אחד או בודדים. לשם כך הם מתכוונים להמשיך לעבוד מול ה-FDA ורשויות בריאות נוספות בארצות הברית.
יחד עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציה. המרכז נמצא בשלב הקמה, אינו קולט מטופלים ואינו מספק טיפול קליני בשלב זה. אין מדובר בטיפול זמין, לא בארצות הברית ובוודאי לא בישראל, אלא בהכרזה על תשתית ובנייתה — צעד שנועד לקצר בעתיד את הדרך עבור ילדים שהיום נותרים ללא מענה.
