תינוק ישראלי בן שמונה חודשים הפך לראשון בעולם שקיבל טיפול גנטי ניסיוני ופורץ דרך המוזרק ישירות למוח, במרכז שניידר לרפואת ילדים. התינוק סבל מאפילפסיה קשה שאינה מגיבה לתרופות, הנגרמת מפגם גנטי נדיר; חודש לאחר ההזרקה הפרכוסים לא חזרו. חשוב להדגיש כבר עתה כי מדובר במקרה יחיד וניסיוני, בטיפול שטרם אושר לשימוש רגיל, ומוקדם עדיין לקבוע מסקנות. כך מדווח אתר ynet.
הסימנים הראשונים
«הוא בן הזקונים שלנו, אחרי שלושה ילדים בריאים», מספר אבי הפעוט. «הוא נולד בלידה טבעית וקלה ובמשקל תקין, כך שחזרנו הביתה עם תינוק שחשבנו שמצבו תקין». בגיל חודש וחצי החל התינוק לפרכס. הוריו פינו אותו לשניידר, שם עבר הדמיות ובדיקות דם, אך משלא נמצא גורם לפרכוסים שוחרר לביתו. בתוך שבועיים חזרו ההתקפים, ובמקביל אובחן עיכוב התפתחותי משמעותי.
האבחון: פגם בגן WWOX
ד”ר נעמה אורנשטיין, מנהלת היחידה לגנטיקה בשניידר, חשדה כי מקור הפרכוסים הוא פגם בגן הנקרא WWOX — גן שכאשר אינו תקין גורם לאפילפסיה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, להיקף ראש חריג, לעיכוב קשה בהתפתחות ולפגיעה בראייה כתוצאה מניוון המוח. «נחשפתי לגן הזה לראשונה בשנת 2019», היא מספרת. «במצבים החמורים הילדים אינם שורדים מעבר לגיל ארבע». הפגם שכיח בעיקר בקרב יוצאי תימן.
לפני שלוש שנים הגיעה לשניידר תינוקת עם בעיות בתנועתיות ובמיתרי הקול והיקף ראש קטן מהרגיל; ריצוף גנטי אישש שחלתה בתסמונת, והיא נפטרה בגיל שנה ושבעה חודשים בטרם נמצא לה טיפול. בעקבות מותה שכנעה ד”ר אורנשטיין את משרד הבריאות להכליל בדיקה גנטית של ההורים לפני היריון, לאיתור התסמונת מבעוד מועד.
הגן שנלחם בסרטן — ומגן על המוח
אצל מבוגרים תפקידו המרכזי של הגן WWOX הוא לווסת חילוף חומרים, לשמור על תקינות מערכת העצבים ולרסן גידולים סרטניים, והעדרו נקשר לסוגי סרטן שונים. אך כשפרופ’ ראמי עקילן, חוקר ממרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בדק עכברים החסרים את הגן במוחם, גילה כי היעדרו פוגע בהתפתחות המוח וגורם למחלה הדומה לאפילפסיה של גיל הילדות, לבעיות ראייה, לאוטיזם ולהפרעות שיווי משקל.
«הפריצה הגדולה הגיעה כשהזרקתי עותק תקין של הגן ישירות למוחו של עכבר חולה. לא באמת האמנו שזה יעצור את הפרכוסים — אבל זה קרה», הוא אומר. כדי להעמיק את חקר המחלה נטל צוותו תאי דם לבנים מחולים, «תכנת» אותם מחדש למצב הדומה לתאי גזע, וכיוון אותם להתמיין לתאי מוח שגודלו בתלת-ממד — «מיני מוח בצלחת מעבדה» שאפשר לבחון בו את הטיפול לפני שניגשו לאדם.
מהפטנט לתרופה
לאחר שהגישה התבססה, מכר פרופ’ עקילן את הפטנט לחברת Mahzi Therapeutics האמריקנית, המפתחת טיפולים גנטיים המוזרקים למוח למחלות נוירו-התפתחותיות נדירות. מנכ”לית החברה, ד”ר יעל וייס, ישראלית המנהלת אותה מקליפורניה, הובילה את המהלך. הגן שובט במעבדה בארץ והוכנס לתוך נגיף המשמש כנשא, שחודר לתאי המוח וגורם להם לייצר את החלבון התקין החסר, והתרופה הנוזלית הוטסה בהקפאה לשניידר.
הקושי המרכזי: התכשיר טרם אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). הפתרון היה לקבלו כ«טיפול חמלה», ולשם כך התקבלו — במרוץ רגולטורי חסר תקדים — אישורי ועדת הלסינקי, משרד הבריאות וגורמי רגולציה בינלאומיים.
ההזרקה למוח
את ההזרקה ביצע ד”ר עידו בן צבי, נוירוכירורג ילדים בכיר ומנהל מרכז החדשנות בשניידר. התינוק הורדם, ובאמצעות חתך קטן שאינו עולה על שני סנטימטרים הוחדרה התרופה אל הציסטרנה מגנה — החלל הגדול סביב המוח המכיל נוזל מוחי-שדרתי. ארבעה מיליליטר הוזרקו לאט לאורך ארבע דקות.
התרופה טרם נוסתה בבני אדם ולכן לא ידועות תופעות הלוואי שלה. אחד הסיכונים היה שהתינוק יגיב בהלם אנפילקטי וימות על שולחן הניתוחים. הרגשתי שאני מחזיק ביד את החיים של התינוק.ד”ר עידו בן צבי, נוירוכירורג ילדים, שניידר
מה הלאה
מאז ההזרקה הפרכוסים לא חזרו, ורופאים בארץ ובעולם עוקבים אחר המשך מצבו של התינוק. «מוקדם מדי להכריז אאוריקה», מסייג פרופ’ עקילן, «אבל אני מקווה שהצלחתי להביא מרפא לילדים — או לפחות להאריך את חייהם ולשפר את איכותם». מדובר בשלב מוקדם, במטופל אחד, ובמעקב קצר; יידרש זמן רב עד שאפשר יהיה לדעת אם הטיפול בטוח ויעיל לאורך זמן ואם יהיה זמין בעתיד.
מקור: ynet — לראשונה בעולם: בשניידר הזריקו למוח תינוק את הגן החסר
