תינוק אמריקאי בשם קיי-ג’יי מולדון, שנולד בפנסילבניה באוגוסט 2024 עם מחלה גנטית נדירה וקטלנית, הפך לאדם הראשון בעולם שקיבל טיפול עריכת-גנים שפותח במיוחד עבורו בלבד. על פי דיווח באתר mako, שהתפרסם במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הצוות הרפואי הצליח לפתח את הטיפול המותאם אישית בשישה חודשים בלבד — הישג שסולל את הדרך לטיפולים גניים מותאמים אישית במחלות גנטיות נדירות שכיום הן חשוכות מרפא.
פחות מ-48 שעות לאחר לידתו כבר היה ברור שמשהו אינו כשורה: קיי-ג’יי היה ישנוני מהצפוי וסבל מקשיי נשימה. תחילה חשדו רופאיו בדלקת קרום המוח או באלח דם, אך בזכות ערנות הצוות התגלו רמות אמוניה גבוהות ומסוכנות בדמו, והתברר שמצבו אינו נובע מזיהום.
המחלה — מחסור באנזים CPS1
התינוק הועבר לבית החולים לילדים של פילדלפיה (CHOP), שם החל הצוות בטיפול לסילוק עודפי האמוניה, ובמקביל מיפה את הרצף הגנטי שלו וגילה פגם בשני העותקים של הגן האחראי לייצור האנזים CPS1. אנזים זה משתתף בשלב הראשון והחיוני של מעגל השתנן (אוריאה) — המנגנון שמאפשר לגוף להיפטר מאמוניה, תוצר לוואי רעיל של פירוק חלבונים, על ידי המרתה לשתנן המופרש בשתן.
אצל אנשים ללא CPS1 תקין האמוניה מצטברת לרמות רעילות — מצב מסכן חיים, שכן אמוניה פוגעת בתאי העצב ועלולה לגרום נזק עצבי, תרדמת ומוות. מדובר במחלה נדירה מאוד, המתגלה רק באחד מכל 1.3 מיליון יילודים. הטיפול המקובל כולל הפחתת חלבון בתזונה ומתן תרופות לפינוי האמוניה, עד שהילד גדל דיו להשתלת כבד — אך בינתיים כל קפיצה ברמת האמוניה, למשל בעקבות מחלה זיהומית, עלולה לגרום נזק מוחי בלתי הפיך ואף למוות. “כשגיגלנו ‘מחסור באנזים CPS1’, ראינו שיש שתי תוצאות אפשריות — השתלת כבד או מוות”, סיפרה האם ניקול. “היינו בהלם”.
המרוץ לפיתוח טיפול אישי
קיי-ג’יי נשאר באשפוז מלא כדי לקבל טיפול סביב השעון, ובגיל חמישה חודשים כבר נכנס לרשימת המתנה להשתלת כבד — השתלה שעלולה להגיע מאוחר מדי. במקביל החל הצוות לפתח טיפול שיתקן את אחד העותקים של הגן הפגום בכבד. ד”ר רבקה ארנס-ניקלס, רופאה וחוקרת מ-CHOP, וד”ר קיראן מוסונורו, גנטיקאי מאוניברסיטת פנסילבניה, שיתפו פעולה זה שנים בניסיון לתקן מוטציות בכבד של ילדים עם הפרעות במעגל השתנן, באמצעות “עריכת בסיס” — שיטה מבוססת קריספר (CRISPR) המאפשרת לשנות “אות” בודדת ב-DNA.
כדי לעזור לילדים כאלה צריך לתקן את המוטציה מהר ככל האפשר, לפני היווצרות נזק בלתי הפיך. השניים פיתחו תהליך עבודה שמאיץ את ייצור מערכת העריכה המותאמת אישית מרגע גילוי המוטציה, וקיצרו את הזמן הנדרש — מיותר משנה לכמה חודשים. המוטציה של קיי-ג’יי הייתה השביעית שניסו לתקן במהירות, אך הפעם לא היה מדובר באימון מעבדתי אלא בתינוק חולה אמיתי. הצוות, בשיתוף חוקרים מהמכון לגנומיקה חדשנית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וחברות ביוטכנולוגיה, ובמימון המכונים האמריקאיים הלאומיים לבריאות (NIH), עבד כמעט ללא הפסקה — כולל בחגים.
כך פועל הטיפול
מערכת העריכה נארזה בבועית שומנית זעירה שמחדירה אותה לתאי הכבד. בתוכה ארוזות ההוראות לייצור העורך וכן רצף גנטי קטן (gRNA) שמכוון את העורך בדיוק למקום שבו יש לתקן את האות השגויה — רצף שקיבל את השם “kayjayguran” על שם התינוק. בועיות דומות משמשות בחיסוני הקורונה, אך שם הן נושאות הוראות זמניות בלבד ולא הוראות לשינוי הרצף הגנטי. בבדיקות בתרביות תאים ובעכברים מהונדסים, הטיפול (שקרוי “k-abe”) אכן תיקן את הפגם; הוא שינה את ה-DNA גם באזורים נוספים, אך בדיקות הראו שהשינויים הללו אינם מזיקים — בדומה לתיקון שגיאת כתיב במשפט, שאינו משנה את משמעותו הכללית.
התוצאה — ומה עדיין לא ידוע
“הפחד הכי גדול שלי היה לטעת במשפחה תקוות שווא”, סיפרה ד”ר ארנס-ניקלס על הרגע שבו בישרה להורים שאולי יש חדשות טובות. ניקול וקייל בחרו בטיפול. “היינו צריכים לבחור בין השתלת כבד לבין מתן תרופה שמעולם לא ניתנה לאיש”, אמר קייל. “זו הייתה בחירה בלתי אפשרית, אבל הרגשנו שזו האפשרות הטובה ביותר לתת לו חיים”.
“אף על פי שיהיה צריך לנטר את קיי-ג’יי בקפידה למשך שארית חייו, הממצאים הראשוניים שלנו מעודדים למדי.”
ד”ר רבקה ארנס-ניקלס, בית החולים לילדים של פילדלפיה
ב-25 בפברואר, בגיל שישה חודשים, קיבל קיי-ג’יי עירוי ראשון במינון נמוך מאוד, ובמרץ ובסוף אפריל קיבל שתי מנות נוספות במינון גבוה יותר. מצבו השתפר כמעט מיד: הוא יכול לאכול יותר חלבון, מינון התרופות הופחת במחצית, ואפילו מחלות נגיפיות לא גרמו לזינוק ברמת האמוניה — אף שזה מאפיין חולים כמותו. הוא עלה במשקל, מאחוזון 7 לפני העירוי הראשון לאחוזון 40 בגיל תשעה חודשים וחצי, וכרגע אינו ממתין להשתלת כבד.
עם זאת, הטיפול לא ריפא אותו אלא הפך את המחלה לקלה בהרבה. חלפו רק שבועות ספורים מהעירוי האחרון, ומוקדם לדעת אם השיפור יימשך, אם יופיעו תופעות לוואי ארוכות-טווח, ואם קיי-ג’יי יוכל בעתיד להפסיק ליטול תרופות לסילוק אמוניה. כמו כן אין כרגע דרך לדעת את שיעור הצלחת עריכת הגנים בכבד או אם התרחשו שינויים גנטיים לא רצויים — בדיקה שתחייב ביופסיה מהכבד, הליך מסוכן מדי לתינוק בגילו. בזכות השיפור קיי-ג’יי כבר אינו זקוק לאשפוז מלא ועתיד לשוב לביתו: “אנחנו נרגשים כל כך שסוף סוף נוכל להיות כולנו יחד בבית”, אמר קייל.
מקור: על פי דיווח באתר mako (פורסם במקור במכון דוידסון לחינוך מדעי), 2026.
