מאת צוות שותפים
בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת הושלמו תקנות ייעודיות לאנשים עם מוגבלות באירועי חירום — כ-18 שנה לאחר עתירת בג”ץ שהגישה עמותת נגישות ישראל. על פי דיווח באתר נגישות ישראל, מדובר בתקנות קריטיות שנועדו לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשרוד באירועי חירום גדולים.
למה זה קריטי דווקא עכשיו
על פי הדיווח, במשך כ-18 שנה — מאז עתירת בג”ץ שהוגשה באמצעות עו”ד תומר רייף — נדרשה השלמת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתחומים שונים. בשנתיים וחצי האחרונות, נכתב, הורגש היטב עד כמה התקנות הללו חסרו. גם אם מקווים שלא יתרחשו אסונות, ההיערכות לתרחישים כמו רעידת אדמה, שריפה או מלחמה נדרשת — והתקנות קריטיות להישרדותם של אנשים עם מוגבלות בשעת חירום.
מי אחראי ומי היה מעורב
מדובר בתקנות מורכבות שבאחריות משרד הביטחון, בהשתתפות פיקוד העורף, משרד הרווחה, השלטון המקומי, משרד הבריאות ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועוד. הדיון נוהל בוועדת העבודה והרווחה בראשות יו”ר הוועדה, ח”כ מיכל וולדיגר, שהובילה את התקנות. ראוי לציון שהפעם היו מעורבים בתהליך גם ארגונים של אנשים עם מוגבלות עצמם — ובהם עמותת נגישות ישראל וארגון “בזכות”.
מה כוללות התקנות בפועל
התקנות עוסקות בקיומן של מיגוניות נגישות ברשויות; בזמינות של חלוקת מים ומזון; בנגישות שירותי דואר, בנקים וביטוח לאומי; בחלוקת אמצעי התראה לאנשים עם לקות שמיעה; בבניית תוכנית פינוי להבטחת דיור חלופי נגיש; בהקמת מערך הסעות לפינוי נגיש; ובהקמת מערך תומכים קהילתיים — מתנדבי שירות לאומי לסיוע, קשר ועזרה לאנשים עם מוגבלות בשעת חירום.
הנושא נוגע ישירות למשפחות שהתמודדו עם היעדר מרחב מוגן נגיש בשעת חירום. למפת הזכויות המלאה לילדי צמ”ד — המדריך.
מקור: על פי דיווח באתר נגישות ישראל.
