מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) פרסם דו”ח המאגד לראשונה את כלל הנתונים המעודכנים על אוטיזם בישראל, על בסיס נתוני משרדי הממשלה, הלמ”ס, המוסד לביטוח לאומי ומחקרים בינלאומיים — כך על פי דיווח באתר “שווים”.
על פי הדו”ח, קצב העלייה במספר המאובחנים בישראל מהיר בהרבה מברוב המדינות המפותחות, וגדל כמעט פי עשרה בתוך 15 שנה. עם זאת, שיעור הילדים המאובחנים בישראל — 1.8% — עדיין נמוך מארצות הברית, קנדה והולנד, אם כי גבוה משבדיה, אסטוניה, גרמניה ואוסטרליה. מחברי הדו”ח מזהירים מהסקת מסקנה שבישראל יש בהכרח יותר ילדים עם אוטיזם: מדובר בעיקר במערכת הנמצאת בעיצומו של תהליך האצה באבחונים.
אחת הסיבות המרכזיות לכך, לפי הדו”ח, היא מודל הזכויות הישראלי: בישראל עצם האבחנה מעניקה ברוב המקרים גישה אוטומטית לקצבאות ולשירותים, בעוד שבמדינות רבות אחרות הזכאות נקבעת לפי רמת התפקוד והצרכים האישיים — כך שילדים בתפקוד גבוה אינם זכאים שם בהכרח לקצבה.
אחד מכל 142 ישראלים — והמספר האמיתי כנראה גבוה יותר
על פי הדו”ח, אחד מכל 142 ישראלים מוכר כאדם עם אוטיזם (0.7% מהאוכלוסייה). אולם הנתון מבוסס על מרשם האנשים עם מוגבלות של הלמ”ס, הכולל רק את מי שהוכר על ידי רשויות המדינה — ביטוח לאומי, משרד הרווחה או מערכת החינוך. מי שאובחן אך לא פנה לקבלת זכויות אינו נכלל בסטטיסטיקה.
נתון מרכזי נוסף: כמעט מחצית מהמוכרים עם אוטיזם מתמודדים עם מוגבלות נוספת — ל-45% מוגבלות אחת נוספת ול-11% שתיים או יותר. המשמעות: התמודדות יומיומית הדורשת מעטפת רחבה של בריאות, שיקום, רווחה, חינוך ותמיכה למשפחה.
האוכלוסייה צעירה במיוחד: 82% מהמוכרים הם ילדים ובני נוער עד גיל 17 — כ-55,900 ילדים, כ-2% מכלל הילדים במדינה.
הקצבאות: מ-10,000 ל-60,000 ילדים
ההשפעה ניכרת היטב בביטוח הלאומי: בשנת 2013 קיבלו מעט יותר מ-10,000 ילדים קצבת ילד נכה בשל אוטיזם; בסוף 2023 — כמעט 50,000, גידול של כמעט פי חמישה בעשור. לפי נתוני ה-OECD, ב-2024 הגיע המספר לכ-60,000. יותר משליש מכלל הילדים המקבלים קצבת ילד נכה בישראל מקבלים אותה כיום בשל אוטיזם.
הדו”ח מסביר כי הגידול נובע משילוב גורמים: הרחבת הקריטריונים באבחון (DSM-5 מ-2013, שאיחד אבחנות כמו אספרגר לרצף אחד), עלייה דרמטית במודעות לאבחון מוקדם, איתור מוגבר במערכות הבריאות והחינוך, ירידה בסטיגמה — וזכאות אוטומטית לקצבת ילד נכה, היוצרת תמריץ להשלים את ההכרה.
חינוך, תעסוקה ורווחה
במערכת החינוך למדו בתשפ”ה כ-56,000 תלמידים עם אוטיזם הזכאים לחינוך מיוחד — 16% מכלל תלמידי החינוך המיוחד, לעומת 11% שלוש שנים קודם. כ-30% משולבים בחינוך הרגיל, כרבע בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים, וכ-45% במסגרות נפרדות. מתלמידי י”ב עם אוטיזם, קצת יותר ממחצית ניגשים לבגרות; רק 27% מהנבחנים זכאים לתעודה ו-23% עומדים בדרישות הסף האוניברסיטאיות.
שיעור התעסוקה של אנשים עם אוטיזם עומד על כ-30% בלבד — לעומת 61% בכלל האוכלוסייה ו-40% בכלל האנשים עם מוגבלות. במנהל המוגבלויות ברווחה הוכרו בפברואר 2025 יותר מ-35,000 אנשים עם אוטיזם — כמעט כפול מ-2021 — והם כ-21% מכלל המוכרים במנהל.
הדו”ח מציין גם פערים מגדריים (רק כרבע מהמאובחנים נשים) ופערים בין מגזרים: החברה הערבית היא כחמישית מהאוכלוסייה אך רק כ-9% מהמוכרים עם אוטיזם — אם כי בקרב ילדים עד גיל שלוש כבר 14% מהמאובחנים ערבים, מה שעשוי להעיד על עלייה במודעות.
המסקנה: ההיערכות הגדולה עוד לפנינו
הדו”ח אינו מתריע מפני “מגפת אוטיזם” אלא מתאר מציאות חברתית חדשה. מחבריו מזהירים כי הדור הגדול ביותר של ישראלים על הרצף עדיין בילדותו: בעשור הקרוב צפוי שוק העבודה לקלוט עשרות אלפי צעירים על הרצף, ומערכת הרווחה של 2035 תהיה שונה מהותית מזו של היום.
מקור: על פי דיווח של אסף וגנר באתר שווים, 5 ביולי 2026.
