על פי דיווח ב-Ynet Health, המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) אישרה השבוע את המלצת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) להגדיל את מספר הסטודנטים המתקבלים לשנה א’ בלימודי פיזיותרפיה בכ-50 סטודנטים נוספים — באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת אריאל ובמכללה האקדמית צפת. החלטה זו מצטרפת להרחבות קודמות שאושרו בשנים האחרונות, וצפויה להביא לגידול מצטבר ממספר של כ-250 סטודנטים בשנת הלימודים תשפ”ב לכ-390 סטודנטים בשנת הלימודים תשפ”ז — עלייה של כ-55% בתוך חמש שנים.
המהלך נועד לתת מענה למחסור המתמשך בפיזיותרפיסטים במערכת הבריאות, על רקע גידול באוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים וביקוש הולך וגדל לשירותי שיקום וטיפול. על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בפני המועצה, מספר הפניות ללימודי פיזיותרפיה נמצא במגמת עלייה מתמשכת, בעוד היצע מקומות ההכשרה מוגבל.
ברכות — ואזהרות
שר החינוך ויו”ר המועצה להשכלה גבוהה יואב קיש מסר כי “מדינת ישראל זקוקה לתוספת של אנשי מקצוע איכותיים במקצועות הבריאות, וההחלטה להרחיב את לימודי הפיזיותרפיה היא צעד נוסף במאמץ הלאומי לחיזוק מערכת הבריאות. אנו פועלים באופן עקבי להגדלת היצע כוח האדם במקצועות הנדרשים ביותר, תוך שמירה בלתי מתפשרת על איכות ההכשרה האקדמית ועל רמתם המקצועית של הבוגרים.”
יו”ר הוועדה לתכנון ולתקצוב פרופ’ עמי מויאל הוסיף כי “בחמש השנים האחרונות הובילו הות”ת והמל”ג מהלך עקבי יחד עם המוסדות להרחבת היקף ההכשרה בפיזיותרפיה. מדובר במהלך משמעותי שנועד לתת מענה למחסור בכוח אדם מקצועי בתחום, לחזק את מערך השיקום בישראל ולהבטיח לציבור נגישות טובה יותר לשירותי טיפול ושיקום בשנים הבאות.”
לצד קולות המברכים, אנשי המקצוע בשטח מזהירים כי הגידול במספר הסטודנטים לבדו אינו מספיק. אלי גבאי, פיזיותרפיסט במרכז הרפואי רבין ויו”ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, ציין כי “הגדלת מספר הסטודנטים מבורכת, והגיע הזמן לאור המצוקה הקשה של כוח האדם בתחום, הזדקנות האוכלוסייה והמלחמה הממושכת. יש צורך באנשי שיקום נוספים, בעיקר במקומות שיקום חדשים שעומדים להיפתח.” גבאי הוסיף כי בשנים האחרונות חלה עלייה של יותר מ-30% בפניות לכלל מקצועות הבריאות — פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, וכי “אנחנו מתקשים לתת מענה, יש קושי לגייס ולשמר עובדים.”
המדריכים הקליניים — צוואר הבקבוק
לב הבעיה, על פי הדיווח, נוגע למדריכים הקליניים — הפיזיותרפיסטים בקהילה ובבתי החולים המלווים סטודנטים בהכשרתם המעשית. גבאי הבהיר: “המדריכים הקליניים זכאים להסכם טוב. אנחנו יושבים עם משרד האוצר מאז מאי 2025 ועד היום ההסכם לא אושר. אם זה לא יקרה, לא נוכל להגדיל את מספר מקומות ההדרכה לסטודנטים.”
מצב זה פוגע במדריכים באופן ישיר: מדריך קליני שיצא למילואים בצו 8 והדריך רק שבוע או שבועיים מתוך החודש אינו מקבל כיום שכר, כי לא השלים את ההדרכה — כך על פי הדיווח. בינתיים, העומס הטיפולי נופל על הקולגות שנותרים, שממילא מתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם.
30 שנה בלי תקנים חדשים
מעבר לסוגיית ההסכם, גבאי הצביע על אתגר מבני עמוק יותר: בבתי החולים הממשלתיים לא נוספו תקנים חדשים בתחום מקצועות הבריאות כבר למעלה מ-30 שנה — מצב שהוא מכנה “ייבוש מתמשך של משרד הבריאות והאוצר.” לעומת זאת, בבתי החולים של קופות החולים נוספו תקנים לאורך השנים, פער שמוביל לנטישה של עובדים מהמגזר הממשלתי. “יש נטישה גדולה, של יותר מ-30% מהעובדים במקצועות הבריאות, כי הם מקבלים תנאים טובים יותר בבתי החולים של הכללית — ולשם הם הולכים. בתי החולים הממשלתיים נמצאים בבעיה קשה,” אמר גבאי.
תגובת האוצר
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי המשרד “מייחס חשיבות רבה לחיזוק עובדי מקצועות הבריאות במערכת הציבורית.” לדבריהם, בחודש אפריל 2025 נחתם הסכם שכר שבמסגרתו ניתנו תוספות שכר משמעותיות לפיזיותרפיסטים ולעובדי מקצועות הבריאות בכלל. עוד נמסר כי “בנוגע להדרכה הקלינית, במסגרת הסכם השכר שנחתם בשנה שעברה ניתנה תוספת של יותר מ-20% לתגמול עבור שעות הדרכת סטודנטים, מתוך הכרה בחשיבות ההכשרה הקלינית. לצד זאת, אנו מקדמים התאמות נוספות במודל ההדרכה הקלינית, בהתאם לצרכים ולסוגיות שעלו בנושא.”
מה המשמעות להורים לילדים עם צרכים מיוחדים?
הורים לילדים עם מוגבלויות גופניות, פגיעות נוירולוגיות או מחלות כרוניות הזקוקים לטיפולי פיזיותרפיה מכירים היטב את קשיי ההגעה לטיפול — רשימות המתנה ארוכות, מחסור במטפלים ועומס על המערכת. הגידול המתוכנן במספר הבוגרים עשוי להביא לשיפור הנגישות לשירותים אלו בטווח הארוך — אך כפי שעולה מהדיווח, זאת בתנאי שייפתרו עד אז גם סוגיות התקנים והסכמי השכר למדריכים הקליניים.
מקור: על פי דיווח ב-Ynet Health.
