תקציב החינוך המיוחד זינק ב־77%, אבל הסכום לכל תלמיד לא גדל

תקציב החינוך המיוחד גדל ביותר מ־11 מיליארד שקל בשש שנים, אך מספר הזכאים גדל ב־61% והתקציב לתלמיד נשאר כשהיה. שני שלישים מהמנהלים מדווחים שאינם מספקים את מלוא השירותים, ומסקנות ועדת שפירא נדחו ל־2027.

תקציב החינוך המיוחד גדל ביותר מ־11 מיליארד שקל בשש שנים, אבל הסכום שמגיע לכל תלמיד כמעט לא השתנה. כך עולה מבדיקת גלובס, שמראה שמספר התלמידים הזכאים לחינוך מיוחד גדל בקצב דומה לתקציב. במקביל, משרד החינוך דחה את יישום המסקנות של הוועדה שהקים כדי לטפל בבעיה.

לפי הבדיקה, המצוקה בחינוך המיוחד נמשכת כבר שנים למרות התקציב הגדל: מחסור גדול במורים ובסייעות, סל טיפולי שכמעט אינו קיים בפועל למרות הזכאות, ושילוב בחינוך הרגיל שאינו מצליח.

יותר כסף, יותר תלמידים, אותו סכום לילד

לפי נתוני משרד החינוך, תקציב החינוך המיוחד עמד ב־2021 על 15 מיליארד שקל, וב־2026 הגיע ל־26.5 מיליארד, כ־28% מכלל תקציב המשרד, שעמד על 96 מיליארד. בין 2020 ל־2024 גדל מספר תלמידי החינוך המיוחד ב־61%, בשעה שמספר כלל התלמידים גדל ב־8.5% בלבד.

נחום בלס, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, הסביר לגלובס שכאשר גם התקציב וגם מספר תלמידי החינוך המיוחד עולים, התקציב לתלמיד אינו עולה בפועל. לדבריו, “פורסים את השמיכה באופן רחב יותר”, אבל כל ילד מתכסה באותה שמיכה.

כיום זכאים לשירותי חינוך מיוחד 16% מתלמידי ישראל, כ־418 אלף תלמידים, עלייה של 9% לעומת השנה הקודמת. בדוח התמונה החינוכית שפרסם המשרד בשבוע שעבר אין פילוח נפרד לתלמידים האלה, ולכן אי אפשר לדעת מהנתונים כיצד הם מצליחים.

שני שלישים מהמנהלים: לא מספקים את מלוא השירותים

לפי מחקר של מכון מאיירס־ג’וינט־ברוקדייל שהזמין משרד החינוך, כשני שלישים ממנהלי בתי הספר היסודיים שהשתתפו בסקר דיווחו שבית הספר אינו מצליח לספק לכל התלמידים הזכאים את מלוא שירותי החינוך המיוחד שנקבעו להם. 28% מבעלי התפקידים שהשיבו לסקר דיווחו שאין להם כל ניסיון קודם בעבודה עם ילדים עם מוגבלות.

לפי הבדיקה, עיקר הבעיה הוא מחסור בהכשרה מקצועית, ויותר ויותר מורים מלמדים בכיתות חינוך מיוחד בלי השכלה בתחום ולעיתים בלי תעודת הוראה. גם הסל האישי של ילד משולב כבר אינו אישי באמת: שעות הסייעת שנקבעו לו מתחלקות לפעמים בין שני ילדים ואף יותר.

השילוב לא התרחב

תיקון חוק החינוך המיוחד מ־2018 נועד לתת עדיפות לשילוב ילדים עם מוגבלות במסגרות הרגילות, ונתן להורים את הזכות לבחור את המסגרת. לדברי בלס, המטרה המוצהרת של המשרד הייתה להגדיל את שיעור המשולבים, והמטרה הלא מוצהרת הייתה להוזיל עלויות, כי החינוך המיוחד יקר יותר. בפועל, לדבריו, שיעור הילדים המשולבים לא עלה ונשאר סביב 60% לאורך שמונה שנים, ושיעור הילדים בחינוך המיוחד רק עולה.

ועדת שפירא: המסקנות אומצו ונדחו

שר החינוך יואב קיש הקים ועדה לנושא בראשות איש העסקים עמוס שפירא, שהגישה את המלצותיה במרץ 2025. היא המליצה להקטין את מספר התלמידים בגנים ובכיתות בכל המערכת ל־19, לקצר את שבוע הלימודים לחמישה ימים, להשקיע הרבה יותר בגיל הרך ולהרחיב את ההכשרה המקצועית של צוותי ההוראה.

למרות הבטחותיו, קיש דחה את היישום לספטמבר 2027, מועד שבו ייתכן שכבר לא יכהן בתפקיד. צוות בין־משרדי שהממשלה הקימה לפני כשנה כדי לגבש תוכנית יישום היה אמור להגיש המלצות בתוך 90 יום, ועד היום לא הגיש אותן.

“ככל שיותר ילדים עוברים לחינוך המיוחד, התקציב יילך וגדל. במקום לעשות טיפול שורש, הם ממשיכים לחזור לפתרונות העבר.”

עמוס שפירא, יו”ר הוועדה לנושא החינוך המיוחד

לדברי שפירא, ששימש בין היתר מנכ”ל אל על וסלקום, ילד בחינוך המיוחד עולה למערכת פי שלושה עד ארבעה מילד בחינוך הרגיל. הוועדה העריכה שנדרשים 15 מיליארד שקל לבניית כיתות וגנים, השקעה לשש שנים שחושבה לפי כוח האדם הקיים, ולדבריו בתקציב השוטף המשרד אף יחסוך כסף אם התלמידים ישתלבו כראוי.

שפירא הוסיף שהבעיה אינה רק גודל הכיתות אלא גם איכות חומרי ההוראה, ושאל איזה סיכוי יש למורה עם 35 תלמידים להצליח לשלב. לדבריו, הפער בין המערכות גדול כל כך שהורים בוחרים יותר ויותר בחינוך המיוחד, משום שהכיתות שם קטנות יותר.

בלס, שהיה חבר בוועדה, אמר שלפי חישובי הוועדה הקטנת הכיתות הייתה מאטה את הגידול במספר הזקוקים לחינוך מיוחד, ולא רק שלא הייתה מוסיפה עלות שנתית אלא אף חוסכת. לדבריו, ההמלצות לא יושמו כנראה בגלל מחלוקת בוועדה על היקף הקטנת הכיתות, והמתנגדים התקבלו כנראה במשרד יותר מעמדת רוב הוועדה. הוא מעריך שבצוות הבין־משרדי שלטו נציגי משרדי החינוך והאוצר, שסברו שההוצאות יהיו גבוהות מהערכת הוועדה. אם כך, אמר, היה צריך לפרסם את המלצות הצוות, והוסיף שהוא עומד מאחורי אומדני הוועדה.

תגובת משרד החינוך

משרד החינוך מסר שעיקרי המלצות הוועדה אומצו, אבל יישומן מחייב השקעה של מיליארדי שקלים, שינויי חקיקה והסכמות עם האוצר, השלטון המקומי, ארגוני המורים וההורים, ותנאים אלה לא הבשילו בתקופת המלחמה. מלשכת השר נמסר שבכוונתו לקדם כבר בקדנציה הקרובה את תוכנית “ניו דיל בחינוך”, המבוססת על מסקנות הוועדה.

מקור: על פי בדיקה של רון נוטקין באתר גלובס, 26.10.2026.

שיתוף:

תגובות

הוספת תגובה

רוצים להגיב? הצטרפו כחברי שותפים — חינם

הצטרפות לקהילה ›כבר חברים? התחברו