מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בשבוע שעבר בישיבת מעקב על הרפורמה בהתפתחות הילד שהוא אינו מצפה שזמני ההמתנה לטיפולים יתקצרו. לדבריו, המשרד גם לא יציג את זמני ההמתנה כמדד להצלחת הרפורמה, ויתמקד במספר אנשי המקצוע שמגויסים למערכת הציבורית. הדברים פורסמו בגלובס, בכתבה של רון נוטקין.
“אני לא בציפייה ריאלית שזמני ההמתנה יירדו”, אמר המנכ”ל בישיבה, שבה השתתפו בכירים במשרד ונציגי ארגונים אזרחיים. “ככל שיש עלייה בהיצע, יש עלייה בביקוש”. זאת בזמן שהרפורמה מבטלת בהדרגה את מסלול ההחזרים להורים שמממנים טיפול פרטי לילדיהם, ומשרד הבריאות כבר כחצי שנה אינו מפרסם נתונים עדכניים על זמני ההמתנה בקופות, אף שוועדת הבריאות של הכנסת דרשה זאת.
מה משתנה ומתי
הרפורמה נכנסה לתוקף ב־1 בפברואר 2026. מטרתה המוצהרת היא לחזק את הטיפולים הציבוריים ולצמצם את התלות של משפחות בטיפול פרטי, ובמסגרתה תבוטל עד 2030 האפשרות לקבל מהקופות החזר על טיפולים פרטיים בתחומים כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי. עד הרפורמה יכלו הורים לבחור בין המכונים להתפתחות הילד, מטפלים בהסדר עם הקופה, ומטפל פרטי עם החזר כספי.
לפי נתוני משרד הבריאות שהובאו בגלובס, בשנת 2024 השתמשו במסלול ההחזרים כ־53 אלף ילדים, כ־15% מכל הילדים שקיבלו שירותי התפתחות הילד. בקלינאות תקשורת ובפסיכולוגיה זה היה כשליש מהמטופלים.
הביטול נעשה בחמש פעימות. שתי הפעימות הראשונות כבר בתוקף, וחלות על ילדים שאינם מוגדרים מקרים מורכבים ואינם ילדים עם אוטיזם או עם מוגבלות סומטית. בינואר 2027 יצטרפו ילדים חדשים עם אוטיזם ועם מוגבלות סומטית עד גיל 6, בינואר 2028 ילדים חדשים עם אוטיזם מעל גיל 6, וב־2030 הרפורמה אמורה לחול על כל המטופלים, גם על מי שכבר נמצא בטיפול. לצורך היישום הוקצו 100 מיליון שקלים לשיפור שכר המטפלים בקופות, ותקציב מבחני התמיכה הוגדל מ־85 ל־130 מיליון שקלים.
התורים עדיין ארוכים, והנתונים לא מתפרסמים
הנתונים האחרונים שהציג משרד הבריאות מתייחסים לתחילת 2026. לפיהם, ההמתנה לקלינאית תקשורת הגיעה לכשמונה חודשים בכללית, ארבעה חודשים וחצי במכבי, 4.6 חודשים במאוחדת ו־2.4 חודשים בלאומית. בחלק מהקופות היה שיפור לעומת השנה הקודמת, אבל הפערים בין הקופות נשארו גדולים.
בסוף ינואר הורתה ועדת הבריאות של הכנסת למשרד להעביר מדי חודש, החל ממרץ, נתוני המתנה לפי קופה ומחוז, ובאתר המשרד נכתב שהקופות נדרשות לפרסם אותם מדי חודש. בפועל, לפי בדיקת גלובס, הנתונים העדכניים ביותר שנמסרו הם מפברואר 2026. ארבע הקופות לא השיבו לשאלת העיתון על זמני ההמתנה הנוכחיים, והמערכת למדידה אחידה של זמני ההמתנה, שהמשרד התחייב להקים, עדיין לא הושלמה. כך אין לציבור דרך לדעת אם הזמינות השתפרה מאז תחילת הרפורמה, ואם המערכת הציבורית מוכנה לילדים שיצטרפו בפעימות הבאות.
“יש הורים שכבר לא פונים”
שבע שלמון, יו”ר משותפת של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, סיפרה לגלובס על ילד שעוד לא מלאו לו שלוש, שהופנה בדחיפות לאבחון בגלל חשד משמעותי לאוטיזם. להוריו נאמר שיצטרכו לחכות לפחות חצי שנה נוספת. לדבריה, יש משפחות שמוותרות מראש על המסלול הציבורי בגלל הביורוקרטיה וההמתנה, ופונות ישר לטיפול פרטי.
“התורים ארוכים בצורה מזעזעת.”
שבע שלמון, האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, לגלובס
בשבוע שעבר דחה בג”ץ את העתירה לעצור את הרפורמה, שהגישו שרונה שליו, יו”ר עמותת שליו, ואלכס פרידמן, יו”ר ארגון “נכה לא חצי בן אדם”. שליו אמרה לגלובס שלדעתה בית המשפט לא נתן משקל מספיק להשפעות על הילדים, על המשפחות ועל אנשי המקצוע, ושגם אחרי סיום ההליך האחריות לתוצאות נשארת בידי מקבלי ההחלטות. בדצמבר 2025, לפני כניסת הרפורמה לתוקף, הבטיח בר סימן טוב שהמשרד לא יעבור באופן אוטומטי בין השלבים, ושאם יהיה צורך יבוצעו שינויים.
תגובת משרד הבריאות
ממשרד הבריאות נמסר לגלובס שהרפורמה נועדה להרחיב את המענה של הקופות ולצמצם פערים בנגישות לטיפול, ושהמנכ”ל מקיים דיוני מעקב קבועים עם כל הגורמים ועם נציגי הורים. לפי המשרד, המדד המרכזי למעבר בין השלבים הוא הגידול במספר המטפלים, ומדד זמני ההמתנה אינו מתאים לכך, כי ככל שיהיה יותר שירות ציבורי יותר אנשים יפנו אליו. המשרד הוסיף שהדבר אינו סותר את ההתחייבות לבחון בקפדנות את מוכנות המערכת לפני כל מעבר בין שלבים.
מקור: על פי דיווח באתר שווים, 12 באוקטובר 2026, בעקבות כתבה של רון נוטקין בגלובס.



