בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבע השבוע כי פארק השעשועים מג’יק קאס הפר את חובתו לאפשר כניסה ללא תשלום למלווה של אדם עם מוגבלות, וחייב את החברה המפעילה לפצות אב לילד עם מוגבלות. פסק הדין ניתן על ידי הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר, בתביעה שהגיש אורן סולימני.
במרכז התביעה עמדה תקנה 14 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמעניקה בתנאים הקבועים בה פטור מתשלום למלווה. המקרה עצמו התרחש באוגוסט 2025, באירוע סגור לעובדי עיריית ירושלים ובני משפחותיהם שנערך בפארק. האב הגיע כמלווה של בנו, ולדבריו לא הורשה להיכנס בלי תשלום ונאלץ לרכוש כרטיס.
“אירוע סגור אינו פוטר מהחובה”
מג’יק קאס טענה בבית המשפט שהיא מכבדת את החוק, ושבימים רגילים מלווים נכנסים חינם באמצעות צמיד ייעודי. לטענתה, באותו אירוע סגור נגבה תשלום עבור הארוחה בלבד — תשלום שגם מלווה נדרש לשלם — וממילא מכירת הכרטיסים והכניסה היו באחריות העירייה או מי מטעמה.
בית המשפט לא קיבל את הטענות. הרשם ציין שמהכרטיס שהציג האב לא עולה שהתשלום היה עבור אוכל בלבד, אלא עבור הכניסה וכל מה שהיא כוללת.
“העובדה שמדובר באירוע סגור אין בה כדי לפטור את הנתבעת מחובתה החוקית לאפשר כניסה חינם למלווה.”
הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר, בפסק הדין
גם האחריות של העירייה לא פוטרת את הפארק
גם הניסיון להטיל את האחריות על עיריית ירושלים נדחה. במהלך הדיון הודה נציג מג’יק קאס שאף שנציגי העירייה מכרו את הכרטיסים, בשערי הפארק עמדו שומרים מטעם החברה שבדקו את צמידי הכניסה. לדברי הרשם, לא הייתה מניעה לתת למלווה צמיד חינם גם באירוע סגור, כפי שנעשה ביום רגיל, והיה על החברה להסדיר מראש את סוגיית הפטור מול מי ששכר את האתר. גם אילו הייתה לעירייה אחריות, נקבע, לכל היותר מדובר באחריות משותפת — שאינה פוטרת את הפארק.
טענה נוספת של החברה הייתה שבאירוע התקיים מופע, שעבורו מותר לגבות תשלום גם ממלווה. בית המשפט קבע שלא הוכח כי מדובר במופע עם מקומות ישיבה מוקצים — אחד החריגים שבתקנות. הרשם הוסיף כי גם כשמתקיימת בתוך הפארק פעילות שמותר לגבות עליה תשלום נפרד, האחריות לבצע את ההפרדה בין הכניסה החינמית למלווה לבין אותו שירות בתשלום מוטלת על נותן השירות.
הפיצוי שנפסק
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקלים בגין הפרה מסוג זה. בית המשפט ציין שלא הוכח כי מג’יק קאס “מתעלמת כליל מהדין”, אלא שמדובר בכשל הנוגע לאירועים סגורים, ולכן לא נפסק פיצוי ברף הגבוה. בסופו של דבר התקבלה התביעה בחלקה, והחברה חויבה לשלם לאב 5,000 שקלים פיצוי ו-650 שקלים הוצאות משפט, בתוך 30 יום. אפשר להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הרקע: “פטור — אבל לא למתקנים”
פסק הדין מגיע כחודש וחצי אחרי שבאתר “שווים” פורסמו טענות הורים לפיהן מג’יק קאס ופארק המים קאס ספלאש, השייך לאותה קבוצה, אינם מאפשרים למלווים הזכאים לפטור לעלות בחינם על המתקנים. אם לנער בן 17 על הרצף האוטיסטי סיפרה אז כי למרות תעודת הנכה של בנה, המזכה מלווה בפטור, נדרשה לרכוש כרטיס כדי ללוות אותו על המתקנים: “אמרו לי שאני יכולה להיכנס בחינם רק אם אני לא עולה על המתקנים”. בבדיקה מול שירות הלקוחות של הפארק נמסר אז: “יש פטור מתשלום אבל לא למתקנים”.
שבוע לאחר אותו פרסום שלחה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים מכתב התראה להנהלת החברה, בקובעה כי מבחינתה מדובר בהפרה של חוק שוויון זכויות. מכתב התראה אינו צו נגישות אלא שלב ראשון בהליך אכיפה. מג’יק קאס מסרה אז בתגובה כי “מאז ומעולם אנחנו נותנים פטור מתשלום כניסה לפארק למלווה”, ולא התייחסה לשאלת הפטור למלווים העולים עם האדם עם המוגבלות על המתקנים.
מקור: על פי דיווח באתר שווים, 17.9.2026.
