הזיגזג של הביטוח הלאומי: ועדה אישרה קצבה לילדה מונשמת — ואז הופחתה פעמיים עד אפס

ליאת (שם בדוי), אמה של רוני (שם בדוי) בת ה-3 המאובחנת עם אסטמה וברונכאומלציה — מחלת ריאות קשה — ונעזרת בציוד הנשמה, נאבקת כבר כשנתיים מול הביטוח הלאומי להשבת קצבת בתה. על פי דיווח באתר “שווים”, ועדה שנערכה באוגוסט 2024 קבעה שרוני זכאית לקצבה של יותר מ-15,000 שקל — אך ההחלטה בוטלה בינואר 2025, ללא ועדה נוספת.

חמישה חודשים בלי קצבה — ואז מכתב מבלבל

במשך חמשת החודשים הראשונים, עד ינואר 2025, המשפחה לא קיבלה כלל את הקצבה. “לא ידענו מה זה. התקשרנו אליהם ואמרו לנו שזה בטיפול, אבל לא עשו שום דבר”, משחזרת האם בשיחה עם שווים. “יש לנו עוד ילד נכה בבית, אז ניסינו לעשות מה שיכולנו, אבל לא הצלחנו להבין למה ביטלו ולא יכולנו להילחם על זה עד הסוף”.

אחר כך הגיע מכתב שלפיו נשמטה אחת מהזכאויות והאבחון נשלח לבדיקה נוספת — מה שהשתמע ממנו שהקצבה אף תגדל. אלא שבפועל נאמר להם שבבדיקה התגלתה טעות, שהתוספת עבור “ילד מונשם” הוסרה, וכי הקצבה עומדת כעת על כ-5,000 שקל בגין קצבת ילד נכה של 100% נכות. “לא הבנו איך יכול להיות שהושמטה זכאות — זאת אומרת שהיינו צריכים לקבל יותר — ולמעשה ביטלו את מה שכבר קיבלנו”, אומרת האם.

מ-5,000 שקל לאפס אחוזי נכות

כארבעה חודשים לאחר ההפחתה לקצבת 100% נכות ללא תוספת “ילד מונשם”, הופחתה הקצבה בשנית — הפעם לזכאות של 0% נכות. “הם פשוט עושים מה שהם רוצים בלי שבדקו אותנו אפילו”, אומרת ליאת.

“איך זה אפשרי שמ-15 אלף שקלים מורידים ל-5,000, ואז לאפס — בלי שקוראים לנו אפילו פעם אחת?”

ליאת, אמה של רוני

הערעור החזיר את הקצבה — חלקית

כשהבינה שלבדה לא תתמודד מול הביטוח הלאומי, פנתה ליאת לעורך דין שיסייע לה לערער. “מעבר לפן הכלכלי, גם הפן הנפשי שלי ושל כולנו התדרדר. בגלל שלא שילמו לנו את הקצבה כמה חודשים, לא הצלחתי לשלוח את הילדה לכל הטיפולים שלה — מה שהחמיר גם את מצבה ההתפתחותי”, היא מספרת.

הערעור התקבל, והקצבה הוחזרה לקצבת ילד נכה של 100% באופן רטרואקטיבי — מ-1 ביולי 2024 עד מאי 2025. כעת מקבלת המשפחה כ-5,000 שקל בחודש, שלדברי האם אינם עונים על צרכי הילדה. “אנחנו כבר מיואשים. אין לי אמונה במערכת. אני לא עובדת, והילדה לא מקבלת את כל הטיפולים שהיא חייבת”. מהמוסד לביטוח לאומי לא נמסרה תגובה.

לא מקרה בודד — והעניין מגיע לבית הדין הארצי

המקרה של רוני אינו יחיד. אצל “אמיר” (שם בדוי), שנקבעה לו נכות נפשית לצמיתות, נכתב תחילה בפרוטוקול כי “מדובר בהפרעה ממושכת ולכן תיקבע לצמיתות” — אך הטקסט נמחק ובמקומו נכתב “הנכות תיקבע זמנית כי צפוי שיפור”. גם אצל “נעמה” (שם בדוי) בוטלו 69% נכות ונמחקו ללא הסבר, וההחלטה שונתה בדיעבד ל”עצירת דיון לשם קבלת מסמכים”.

בעקבות מקרים אלה ורבים נוספים, ביום חמישי הקרוב צפוי להתקיים בבית הדין הארצי לעבודה דיון בפני הרכב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור, שיקבע אם בית הדין יכול לתת סעדים הצהרתיים שימנעו את התופעה. בין היתר התבקש בית הדין לבחון פתרונות טכנולוגיים שימנעו דריסת טקסט מקורי בפרוטוקולים, יבטיחו תיעוד מלא של שינויים, ויאסרו תיקונים מהותיים ללא הסכמה.

מקור: על פי דיווח באתר שווים, 12 ביולי 2026.